|
 |
כח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (ועדת דברת) הוקם בספטמבר 2003 על ידי ממשלת ישראל, ביוזמת שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת ובתמיכת ראש הממשלה אריאל שרון.
על כח המשימה הוטל לבצע בחינה ובדיקה מקיפים של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תכנית שינוי כוללת; מבנית, ארגונית, ופדגוגית וכן על התווית דרך ליישומה. במליאה של כח המשימה חברים אנשי חינוך מהאקדמיה ומהשדה, מומחים מתחום הכלכלה והמשפט, אנשי עסקים ואישי ציבור. כתובת משרדי כח המשימה: הטלוויזיה החינוכית, רח' קלאוזנר 14 ת"א. ועדת דברת הגישה את עיקר המלצותיה בחודש מאי 2004. הדו"ח המלא אמור להיות מוגש תוך 12 חודשים מהקמת הוועדה. תמצית עיקר ההמלצות המוגשת לעיונכם בדף זה נלקחה מאתר הוועדה. אם ברצונכם לעיין במסמך המקורי של הוועדה, הקישו כאן להורדת הדו"ח בפורמט:
| ||||
 |
מבוא ותמונת מצב
כוח המשימה הלאומי לקידום מערכת החינוך בישראל מונה ע"י ממשלת ישראל, ביוזמת שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, ובתמיכת ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, בנימין נתניהו והחל לפעול בחודש תשרי תשס"ד, אוקטובר 2003. על כוח המשימה הוטל לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת - מבנית, ארגונית ופדגוגית - וכן על התווית דרך ליישומה. במליאת כוח המשימה 18 חברים; אנשי חינוך מהאקדמיה ומהשדה, מומחים מתחום הכלכלה ומתחום המשפט, מנהלים מהתחום העסקי ואישי ציבור. כן הקים כוח המשימה שמונה ועדות מקצועיות, הכוללות כ-60 אנשי מקצוע נוספים, שכל אחת עוסקת בנושא מרכזי אחר. חברי כוח המשימה, המייצגים מגוון רב של זרמים בחברה הישראלית, עבדו ללא תמורה. לאחר תהליך עבודה שכלל לימוד אינטנסיבי של מערכת החינוך בארץ ומערכות חינוך בעולם, וגיבוש תפיסה כוללת לתוכנית השינוי, הגישו הוועדות למליאת כוח המשימה את המלצותיהן. המליאה דנה בהמלצות הוועדות, קיבלה את מרביתן ושזרה אותן בהמלצותיה. תקציר זה כולל קיצור פרקים של דו"ח ועדת כוח המשימה, עקרונות התכנית ועיקרי המלצותיה. החינוך מעצב הווה ועתיד בעולם המפותח מכירים כיום בהשכלה ובחינוך כאבני-היסוד של החברה, כבסיס לתרבות ולאחדות הלאומית וכתשתית החיונית ביותר לכלכלה הלאומית. החינוך הוא גם הגורם הראשון במעלה המשפיע על עתידו וסיכויי הצלחתו של כל פרט ופרט. השכלה ופיתוח יכולות אישיות הם תנאי להשתלבות בחברה, להתקדמות כלכלית ולמיצוי הפוטנציאל האישי. הלימוד, והמורים, מאפשרים לחשוף ולהוציא אל הפועל את יכולותיו וכישוריו של כל אדם הן בתחומי הלמידה והן בגיבוש אישיותו וערכיו של הבוגר. מערכת החינוך אמורה לשקף במטרותיה ובפעולותיה את תמצית התרבות הכללית והלאומית אליהן שואפת החברה, כדי שלאזרחי העתיד יהיו גם עומק תרבותי, כל אחד לעצמו וגם עולם רוחני משותף. החינוך הוא הבסיס לעיצוב דמות האזרח ולהקניית ערכים הומאניים ודמוקרטיים, ערכים של שיתוף פעולה וסולידאריות חברתית, התחשבות בזולת ותרומה לזולת, צדק ושוויון זכויות. ישראל, כמדינה קטנה וענייה במשאבים טבעיים, החייבת להוביל באיכות ההון האנושי, כתנאי הכרחי להצלחתה, והמבססת את עתידה הכלכלי בעיקר על תעשיות עתירות ידע, מתחילה לפגר כיום בשיעורי הצמיחה הכלכלית שלה, והיא חייבת להתקדם במהירות ולו רק כדי לשמור על מקומה. בישראל שיעורי אבטלה ועוני גבוהים, שמעבר למחירם החברתי הקשה, גובים גם מחיר כלכלי כבד מנשוא. לישראל, כלכלה חזקה ויתרון טכנולוגי, הם גם בסיס לחוסן בטחוני ואסטרטגי מול האיומים מבחוץ. בישראל פערים חברתיים מהגבוהים בעולם המפותח, ורבים רואים בפערים אלו את הסכנה האמיתית לדמותה, איכותה ואף לקיומה של המדינה. רמת חינוך גבוהה לכל תושבי המדינה היא אמצעי לשוויון הזדמנויות חברתי - לשבירת מעגל העוני, לפתיחת אפשרויות ולניידות חברתית - כדי שהישגיו של הפרט לא יהיו פונקציה של מצבם הכלכלי של הוריו, מוצא לאומי, עדה, מין או מקום מגורים. מכל הבחינות, מערכת החינוך היא התשתית הלאומית הראשונה במעלה, שהצלחתה תקבע במידה רבה ביותר את עתידה של מדינת ישראל. מערכת החינוך בישראל - תמונת מצב מערכת החינוך בישראל הגיעה להישגים מרשימים רבים בעשרות שנות קיומה. האתגרים שניצבו וניצבים בפני מערכת החינוך במדינה צעירה יחסית כישראל הם רבים, וחלקם ייחודי לישראל: קליטת עלייה בהיקפים חסרי תקדים, שסעים דתיים ועדתיים, פערים חברתיים וכלכליים מהגבוהים בעולם, חיפוש אתוס משותף והגדרת זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומקומו ומעמדו של המיעוט הערבי שאינו זוכה למעמד ויחס שווים. כל אלה באים לידי ביטוי מאתגר יומיומי במערכת החינוך. על רקע זה בולטת הצלחתה של מערכת החינוך לדורותיה להעמיד בוגרים שהביאו את ישראל למעמד של מעצמה אזורית בעלת תעשייה טכנולוגית מובילה, מערכת אקדמית מהטובות בעולם ומשק העומד על סף כניסה למועדון המדינות המפותחות. הישג מרשים במיוחד הוא שיעורי ההשתתפות של כלל אזרחי ישראל במערכת החינוך ברמות השונות. ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעור הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמסלולים העל-תיכוניים. אולם האתגרים הרבים והישגי העבר המשמעותיים אינם יכולים לעמעם את הבעיות והכשלים שמצטרפים לידי תחושה, מוצדקת לצערנו, של משבר גדול. כוח המשימה מצא מספר ניכר של כשלים משמעותיים. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפערים לימודיים, פערים על בסיס רקע סוציו-אקונומי, לאום (ערבים - יהודים), מוצא (מערביים - מזרחיים), ותק בארץ (עולים - ותיקים) ומקום מגורים (ישובים מבוססים - ישובים עניים). ניתוח הממצאים השונים מלמדים על הישגים נמוכים של התלמידים בישראל, מוחלטים ויחסיים. ירידת ההישגים הֵחֶריפה בעשור האחרון והישגי התלמיד הישראלי נמוכים כיום מכל מדינות ה-OECD, כולל ממדינות שכלכלתן פחות מפותחת מישראל. מעמד מקצוע ההוראה בישראל כיום אינו הולם את הציפיות החברתיות והלאומיות ממערכת החינוך. שכר המורים הינו מהנמוכים במגזר הציבורי, והוא עומד במקום נמוך ביותר בהשוואה לשכר המורים במדינות המפותחות, אך גם היקף משרתם בפועל נמוך מהיקף המשרה במדינות מפותחות רבות. רמת הדרישות מהפונים להוראה היא נמוכה, הכשרתם אינה מספקת ולחלק משמעותי מהמורים חסך משמעותי בתחומי הדעת. המורים מתפקדים בתנאי העסקה בעייתיים בעבודתם בבתי-הספר, אין למורים סמכויות מלאות ולא נדרשת מהם אחריות מלאה. בעיות אלו לא ניתן להסביר רק בחוסר במשאבים - ההוצאה לתלמיד בישראל שווה, פחות או יותר, לממוצע ההוצאה לתלמיד במדינות ה-OECD (משוקלל לשווי כוח קניה). בעבודתנו מצאנו מקרים רבים של ניצול לא יעיל של משאבים במערכת החינוך, כגון מערך הכשרת המורים, כפילויות ארגוניות (מטה, מחוזות, רשויות) ומשאבים לחיזוק אוכלוסיות חלשות שאינם משמשים לכך. בולט במיוחד חוסר היעילות בשימוש במשאב היקר ביותר - הוראה. ריבוי המגזרים והזרמים בחינוך הוא להערכתנו בעיה מרכזית נוספת במערכת החינוך בהיותם גורם מפורר של הרקמה החברתית תרבותית, גורם לאיבוד תחושת השותפות בחברה הישראלית ומקור לבזבוז רב של משאבים. בהעדר מדיניות לאומית ברורה בנושא, מגובה בחקיקה מתאימה, והעדר אכיפה של מדיניות מיפוי ורישוי, הולך ונחלש החינוך הציבורי. נוצרים זרמים ותתי זרמים, חלקם פרטיים ואליטיסטים הממשיכים להיות מתוקצבים באופן מלא מתקציב המדינה תוך נטישה של תוכניות הלימוד המחייבות ושל "תוכנית הליבה", מיון ובחירת תלמידים על-ידי בתי-הספר ותשלומים גבוהים של ההורים, ונוצרים פערים גדולים בהקצאת המשאבים, בגודל בתי ספר ובגודל כיתות בין המגזרים השונים, תוך קיפוח ניכר של המגזר הערבי. בעבודתנו מצאנו גם כשלים לא מעטים במבנה ובדרך הניהול של מערכת החינוך. אין הגדרה ברורה של יעדים אחריות וסמכות כאשר בתי-הספר שעליהם מוטל עיקר נטל העשייה החינוכית הם מעוטי סמכויות. ישנם מנגנוני יתר ניהוליים אשר מלבד סרבול יכולת הניהול של המערכת, גורמים גם לבזבוז משאבים. אין מספיק תכנון ארך טווח והחלטות אינן מתבססות דיין על מדידה ונתונים ומערכות המידע מיושנות. חלק גדול מהחקיקה אנכרוניסטית ואין מספיק תרבות אכיפה. בסקירת מערכת החינוך נדרש מקום מיוחד להדגשת המסירות ותחושת השליחות הלאומית של העוסקים במלאכת החינוך לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל. שרי החינוך לדורותיהם - ועימם המנהיגות החינוכית בכל שדרות המערכת וציבור המורים בישראל - ראו כחובה עליונה עבורם להתמודד עם השונות והמורכבות של החברה הישראלית והשקיעו מאמצים ומשאבים רבים לתכנון והטמעת שינויים שלתפיסתם יקדמו את המערכת כשבלטה במיוחד רפורמת האינטגרציה וחטיבות הביניים שהחלה בשנות השבעים. ראויות לציון מיוחד מספר רפורמות חשובות שהוחל ביישומן בשנים האחרונות ושבמידה רבה הן סוללות את הדרך לתוכנית המוצעת על ידי כוח המשימה. רפורמות אלו כוללות ניהול עצמי של בתי-ספר, תקצוב דיפרנציאלי של בתי-הספר לפי תלמיד כדי להגדיל את השוויון ולהגביר את היעילות (דו"ח שושני), הנהגת תוכנית ליבה מחייבת, והפעלת מערכת שיטתית של מדידת הישגים כלל-ארצית (מיצ"ב). משבר ורפורמות בחינוך בעולם המשבר בו מצויה מערכת החינוך בישראל והאתגרים בפניהם היא ניצבת אינם בלעדיים לה. מערכת החינוך מתמודדת עם שורה של אתגרים וקשיים בדומה למתרחש במדינות מפותחות רבות. במהלך מאה השנים האחרונות עבר העולם כולו תהליך מואץ של דמוקרטיזציה של החינוך, שהוביל לגידול מהיר ביותר של מערכות החינוך, כשרות ציבורי בסיסי הניתן לאוכלוסיה כולה על בסיס שוויוני, ומערכות החינוך, כולל מערכת ההשכלה הגבוהה, פותחות את שעריהן לרווחה. החלשות הסמכות ההורית וכנגזר מכך החלשות סמכות המורה והסמכות הבית-ספרית וזמינות הידע וגיוון הדרכים להשגתו, מצריכים הגדרה מחדש של תפקיד המורה. בעשורים האחרונים גוברת הביקורת בעולם כולו על יכולתן של מערכות החינוך להתמודד עם הגידול המואץ והאתגרים המתעצמים. בשנים האחרונות גם גברה המודעות של מדינות להשוואות בינלאומיות, ואומצו אינדיקאטורים בינלאומיים כבסיס להערכת איכות החינוך. בשלושת העשורים האחרונים כמעט כל המדינות המפותחות החלו ברפורמות חינוכיות מקיפות, שלכולן מספר עקרונות משותפים: רפורמות אלו הביאו במרבית המדינות בתוך מספר שנים להתקדמות בהישגים הלימודיים ולהקטנת הפערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. החזון ישראל צריכה לשאוף - ומסוגלת להשיג ולקיים לאורך זמן - מערכת חינוך איכותית, הנהנית מיוקרה גבוהה ומתמיכה ציבורית רחבה. מערכת החינוך תהווה תשתית לאומית, שתאפשר הגשמת מטרות ערכיות, תרבותיות, חברתיות וכלכליות - לכלל ולפרט. מערכת החינוך תפעל לאור ערכיה של מדינת ישראל ובהתאם למטרות החינוך הממלכתי כפי שנקבעו על-ידי הכנסת. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, בהיותה מדינה יהודית מתפקידיה של מערכת החינוך שלה לדאוג להעמקת הזהות היהודית של תלמידיה, לגבש את הליבה הרעיונית המהווה תשתית לקיומה של האומה בארצה, ביתו הלאומי של העם היהודי, וככזו היא מהווה מרכז יהודי ומוקד הזדהות לכל יהודי העולם. בהיותה מדינה דמוקרטית על מערכת החינוך שלה לדאוג לרווחתם החברתית והערכית של כלל תלמידיה ובמיוחד לכבד את צרכיו של המיעוט הערבי שלו זכויות שוות במדינת ישראל וזכות לשמר את זהותו התרבותית והחברתית. מערכת החינוך הציבורית צריכה לעמוד באתגרים שמציב בפניה אופייה המורכב של מדינת ישראל. הדבר יושג על-ידי איזון נכון בין תוכנית ליבה מחייבת בכל מוסדות החינוך לצד זכות לכל קבוצת אוכלוסיה לקבוע תכנים ודרכי חינוך התואמים את השקפת עולמה, על-ידי שוויוניות בהקצאת משאבים והוגנות כלפי כל מגזרי האוכלוסייה, ועל-ידי אימוץ הלכה למעשה של מטרות החינוך הממלכתי. אנו תובעים ממערכת החינוך של ישראל תביעה מרחיקת-לכת - לקבל אחריות ומחויבות מלאה להתפתחותו המרבית ולמיצוי הפוטנציאל של כל ילד וילדה בישראל. מערכת החינוך חייבת לטפל בכל הילדים מגיל מוקדם עד כמה שניתן ועד גמר בית הספר העל-יסודי, ללא יוצא מן הכלל. אין די בשהייה של התלמידים במוסדות החינוך. מערכת החינוך אחראית לשלומם ולרווחתם של כלל התלמידים, מתפקידה לדאוג להתפתחותם הערכית והחברתית לאורך כל שנות לימודיהם, ולקדם הישגיהם הלימודיים. מערכת החינוך צריכה להדגיש את החינוך למידות, למוסר, להקשבה הדדית, לסבלנות ולסובלנות. בית הספר צריך להצטיין באיכות החינוכית אותה הוא מעניק לבאים בשעריו. דגש מיוחד צריך להיות מושם על חינוכם והשכלתם של הילדים הצעירים, בשנות הגן והכיתות הנמוכות בבית-הספר היסודי. אין שוויון הזדמנויות אמיתי וחשוב יותר מההזדמנות לשוויון הניתנת לילד בתחילת דרכו, ואם אין מטפלים בחסרים לימודיים וחינוכיים בגיל צעיר, הנזק הוא לרוב בלתי-הפיך. המורים הם עמוד השדרה של מערכת החינוך והגורם המשפיע ביותר על הצלחתה והישגיה. מקצוע ההוראה צריך להיות מדורג במקום גבוה ביותר מבחינת היוקרה הציבורית ומבחינת רצונם של אנשים איכותיים להצטרף אליו. מערכת החינוך צריכה להיות מושתתת על עקרונות ניהול מתקדמים ויעילים - חזון ומטרות המתורגמים לסדרי עדיפויות ברורים, יעדים מדידים ותכנון לטווח ארוך. חלוקת סמכויות ואחריות ברורה בין הגורמים השונים כאשר כל גורם מקבל את הסמכויות הדרושות לו למילוי משימותיו ונושא בהתאם באחריות ציבורית מלאה לפעולותיו ולהישגיו. כמו-כן נדרשים שקיפות מלאה לציבור הרחב, וניצול מיטבי של המשאבים. איננו נרתעים מהצבת יעדים ברורים להישגיה ותוצריה של מערכת החינוך, שיעוגנו בסטנדרטים ארציים פומביים ומדידים שלפיהן ייבחנו המערכת כולה וכל אחד ממרכיביה. עקרונות התוכנית כוח המשימה גיבש תוכנית פדגוגית, מבנית וארגונית כוללת במערכת החינוך, שעקרונותיה הם: חיזוק החינוך הציבורי - לחינוך הציבורי תפקיד מרכזי ביצירת תשתית תרבותית וערכית משותפת לאזרחי המדינה והוא אמצעי חיוני והכרחי לקידומם של תלמידים משכבות חלשות ולהגדלת הלכידות החברתית בין כל תושבי המדינה. עליו להיות איכותי ולהציע פתרונות חינוך ראויים למגוון מרכיבי האוכלוסייה. צמצום פערים - במציאות החברתית - כלכלית בישראל על מערכת החינוך לצמצם פערים שמקורם ברקע החברתי-כלכלי של תלמידיה, במוצאם העדתי או במקום מגוריהם, בדגש מיוחד על צמצום פערים בין המגזר היהודי למגזר הערבי והדרוזי. שיפור משמעותי במקצוע ההוראה ומעמדו - בכדי להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע איכותי, יוקרתי ומבוקש, יועלו הדרישות מהמורים ויחוזקו סמכויותיהם והאחריות המוטלת עליהם. תועלה איכות ההכשרה שלהם, יוגדל היקף המשרה שלהם ושכרם ישופר משמעותית. חיזוק מעמדו ועצמאותו של בית הספר - בית הספר וגן הילדים הם מרכז העשייה החינוכית: יינתנו להם מלוא האחריות והסמכויות והאוטונומיה הדרושה בתחומים הפדגוגיים, התקציביים והארגוניים. יום הלימודים יוארך, ובמסגרתו יתקיימו פעולות חינוכיות מגוונות לתלמידים ולקהילה. חינוך מכוון יעדים ומונחה תוצאות - מתוך הבנה שלאיכות התהליך ולתפוקותיו יש חשיבות לא פחותה מכמות המשאבים והתשומות המושקעים, ניתן וצריך לכוון ולנהל את התהליך החינוכי כך שיהיה מכוון להשגת יעדים ותוצאות מוגדרים. חשוב ביותר לתרגם את החזון ואת מטרות החינוך לסדרי עדיפויות ברורים, ליעדים מדידים ולתכנון לטווח ארוך. ביזור ניהולי - מנהל בית הספר וצוותו יהיו בעלי הסמכות כלפי כלל באי בית הספר ויקבלו את האחריות על כל הנעשה בו, כולל שליטה מלאה במשאביו. מעל בית הספר יהיה גורם ניהולי אחד, מינהל החינוך האזורי, שיהיה בעל האחריות להפעלת מערכות החינוך בתחומו, כאשר משרד החינוך שומר על האחריות הכוללת למערכת החינוך בכלל המדינה. מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות - הערכה ומדידה, תוך שקיפות מלאה, יהפכו לחלק מן התרבות הניהולית בכלל המערכת. את ההתערבות החיצונית בבתי הספר יחליפו המדידה וההערכה ככלי ניהולי, שישרת הן את בתי הספר, הן את מינהלי החינוך האזוריים ומשרד החינוך והן את הציבור הרחב. חיזוק שלבי החינוך המוקדמים - חיזוק משמעותי של החינוך בגיל הגן והכיתות הנמוכות של בית-הספר היסודי יאפשר לכל התלמידים להגיע לבית-הספר היסודי מוכנים ללמידה, וכשירים ללמידה משמעותית בהמשך דרכם. ריכוז משאבים והתייעלות - כלל משאבי החינוך ירוכזו ויועמדו ברובם המכריע לרשות מוסדות החינוך, שיקבלו גמישות מירבית בשימוש במשאביהם. התקורות יוקטנו ויוגבלו. תקצוב ריאלי - לאחר תקופת המעבר, התוכנית תתבצע בעיקרה במסגרת ההוצאה הציבורית הקיימת לחינוך, אך הרכבה ישתנה. תוספת התקציב החד-פעמית הגדולה ביותר בשלב המעבר תהיה בגין העלאת שכר המורים ומימון הסדרי פרישה מכובדים במהלך מספר שנים, שבהן תתבצע התאמה הדרגתית של מספר המורים ושכרם למתכונת החדשה. עיקרי ההמלצות אחריות מלאה למיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד - מערכת החינוך אחראית לפתח את אישיותם, את יצירתיותם וכישרונותיהם השונים של כלל ילדי ישראל מגיל 3 ועד גיל 18 למיצוי מלוא יכולתם כבני-אדם החיים חיים של איכות, של משמעות ושל מחויבות תוך חיזוק מיוחד של החינוך בגילאים הצעירים וטיפוח מתמיד של התלמידים החלשים. בתי-הספר והגנים הם מוקד העשייה החינוכית - בתי-הספר והגנים הם מוקד העשייה החינוכית והנושאים בעיקר האחריות לחינוך במדינה. מתוך אמון ביכולתם ולמען שיפור איכותם, יש לשפר ולהאריך את יום הלימודים של התלמידים ואת יום העבודה של המורים, להעביר למנהלים ולצוות המורים את מירב הסמכויות והמשאבים, ולהפוך כל גן ובית ספר לבית חם המטפח כל אחד באופן אישי. שיפור משמעותי במקצוע ההוראה ומעמדו - הגננות והמורים נושאים בעיקר האחריות לעבודת החינוך. במטרה לשפר ולקדם את מערכת החינוך באופן משמעותי, יש להעלות את הדרישות המוצבות בפניהם ובפני הפונים להוראה, ובמקביל לשפר הכשרתם, להעניק להם התנאים הראויים לעבודתם, לתת להם הסיוע הדרוש להתפתחותם המקצועית ולתגמל אותם באופן הולם. חיזוק משמעותי של המקצועיות ומעמד מנהלי בתי הספר - מיקוד הסמכות והאחריות לעשייה החינוכית בבית-הספר מטיל אחריות עצומה על מנהל בית-הספר, שהוא המוביל את המערכת הבית ספרית. יש להכשיר את המנהלים לשאת באחריות המורחבת ובתפקידיהם החדשים, להעלות את שכרם כך שיבטא אחריות זו ולמשוך כוחות איכותיים למקצוע. ארגון מחדש של מערכת החינוך - המבנה הנוכחי של מערכת החינוך עוצב בנסיבות משתנות במשך שנים רבות, וכיום אינו יעיל ואינו מאפשר הפעלה אפקטיבית ויעילה של מערכת החינוך. משרד החינוך, שימשיך לשאת באחריות הכוללת למערכת החינוך בישראל, יקטן ויהפוך לגוף המתווה מדיניות, מתקצב, קובע סטנדרטים ומפקח על ביצועם. תפקידיו התפעוליים יועברו למינהלי חינוך אזוריים, שיפעילו את הגנים ובתי-הספר. משרד החינוך - בעל אחריות כוללת לחינוך כלל ילדי ישראל. מינהל החינוך האזורי (מח"א) - אחראי להפעלת כל מערכת החינוך שבאזורו. המוסד החינוכי (בית-ספר או אשכול גנים) - אחראי לעמידה ביעדים שנקבעו לו ולהישגי תלמידיו. איגום משאבים, תקצוב מספק והוגן והתייעלות - משאבי החינוך יאוגמו ויועמדו ברובם המכריע לרשות בתי-הספר והגנים, תוך צמצום והגבלה מחייבת של היקפי התקורות במערכת החינוך. כל בתי-הספר והגנים יתוקצבו באופן שוויוני על-פי קריטריונים שקופים ואחידים לכל המגזרים, שיעניקו העדפה משמעותית בהקצאת המשאבים לתלמידים מאוכלוסיות חלשות. יישום התוכנית המלצתנו היא להתחיל בישום התכנית בשנת הלימודים תשס"ו (ספטמבר 2005). אנו ממליצים להתחיל מיידית ביישום מספר המלצות שיהוו תשתית להמשך יישום התכנית ויבטאו נחישות לגבי הכוונות לבצע את התכנית במלואה. כשלון או דחייה בביצוע המלצות אלו יעכב את תחילתה של התכנית ויסכן את עצם קיומה! אנחנו מאמינים בבצוע נחוש רציף ונמרץ של רובן המכריע של ההמלצות. אנחנו ממליצים על אסטרטגיית ישום המושתתת על שותפות של כל הגורמים ולהערכתנו קיימת לכך נכונות. במהלך עבודתנו קיימנו עשרות מפגשים עם גורמים רבים כולל ארגוני המורים, משרד החינוך, משרד האוצר, רשויות מקומיות, משרד הפנים וגורמים רבים אחרים. מצאנו תחושת משבר המשותפת לכולם ורצון כן לעבוד יחד ולעשות שינויים משמעותיים במערכת שחשובה לכולם. יחד עם זאת הממשלה ומי שיופקד מטעמה על ישום התוכנית ידרשו לגלות החלטיות ונחישות ויחד עם נכונות מרחיקת לכת לשותפות אמיתית. אסור לתת לגורמים שיגלו אינטרסנטיות צרה לעכב בצוע תכנית חשובה זאת. כח המשימה הגיע למסקנה שחלק מהמלצותיו מחייב שינויי חקיקה מקיפים. לשם כך הוקמה במסגרת כח המשימה ועדה מקצועית לחקיקה שתמליץ על שינויי חקיקה הנובעים מההמלצות השונות. יישום התכנית יתחיל עם החלטת ממשלה על אימוצה תוך הבטחת התמיכה והתקציבים הנדרשים לכך בתהליך רב שנתי. אנו ממליצים על מינוי שרת החינוך כממונה על התוכנית מטעם הממשלה ובתוקף כך יוענקו לה סמכויות נרחבות ביישום התוכנית. אנו ממליצים על הקמת ועדה בראשות שרת החינוך כועדת היגוי עליונה לביצוע התוכנית. יוקם "מטה ליישום התכנית" בחינוך שבראשו יועמד איש מקצוע בכיר בעל ניסיון שיבחר ע"י שרת החינוך ויעבוד בכפיפות לשרת החינוך ולמנכ"לית. |
| כיתבו לוועד | | | כיתבו לעורך | כל הזכויות שמורות © ועד הורי בי"ס רעות |
